בס"ד
english

החפץ חיים

ר' ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל המכונה "החפץ חיים", מחשובי הרבנים האורתודוקסים בדור שלפני השואה. התגורר בעיירה ראדין הסמוכה לוילנה, החפץ חיים »

הרשמה להלכות באימייל

הזן שם מלא:
כתובת אימייל:



שמירת הלשון ברשת

פייסבוק
טוויטר
rss feed

הלכות לשון הרע, כלל ו', סעיף א'

אסור לקבל לשון הרע, בין שהוא מדברים שבין אדם למקום ובין אם הוא מדברים שבין אדם לחבירו. שלא נאמין בלבנו שהסיפור אמת, כי על ידי זה יבוזה מי שסופר עליו, ואפילו לא יסכים בפרוש לסיפורו. כי אם מסכים בפרוש לסיפור, נחשב גם מספר ומקבל. והמקבל עובר ב"לא תשא שמע שוא". ואמרו חז"ל שזו היא אזהרה למקבל לשון הרע. ומלבד שאר הלאוין והעשין שמפורשים בפתיחה.
ואמרו חז"ל שכל המספר לשון הרע ראוי להשליכו לכלבים. שנאמר "לא תשא שמע שוא", וסמוך לו "לכלב תשליכון אותו". עוד אמרו, שגדול עונש המקבל מהמספר.

הלכות לשון הרע, כלל ו', סעיף ב'

גם על שמיעת לשון הרע בלבד יש איסור מן התורה, אפילו שבעת השמיעה אין דעתו לקבל את הדבר, כיון שמטה אוזניו. אך יש הבדל בין שמיעה לקבלה בכמה ענינים. כיון שבשמיעה אין איסור בלבד, אם נוגע לו לגבי להבא. כגון שמבין בתחילת סיפורו שהוא הולך לספר לו על פלוני שהוא אדם לא נאמן, והוא רצה להשתתף איתו בעסקו, או לעשות איתו שידוך. שבכזה מקרה מותר לשמוע כדי לחוש ולהיזהר ממנו. כיון שאין כוונתו לשמוע גנותו של חבירו, אלא להינצל ממנו שלא יבוא לידי היזק. ומותר לשמוע גם אם יסובב טובה על סיפורו, שיבדוק אם הסיפור אמת, ואם הוא אמת יוכיח אותו. ועל ידי זה ישוב מחטאו, או שישיב את הגזילה, או שיפייס את מי שחירף וגידף אותו. וכל מה שמותר הוא רק לשמוע, אבל לקבל ולהחליט שהדבר אמת אסור.


הלכות יומיות »
הלכות שמירת הלשון »
קטעי מוסר »
סיפורי גולשים »
אודות האתר »
עריכת תוכן: amaze.website קורס וורדפרס ‏  |  ‏ עיצוב ותיכנות: entry בניית אתרים
הלכות יומיות | הלכות שמירת הלשון | קטעי מוסר | סיפורי גולשים | אודות האתר
אתרים מומלצים:   תהילים  •  פרקי אבות  •  מקווה.נט