הלכות שמירת הלשון

הלכות רכילות, כלל ה', סעיף ו'

ויש עוד חלק באיסור קבלת רכילות. שאם התברר לו שמה שסופר על פלוני שעשה לו כך וכך הוא אמת, אבל יש צד לדון כף זכות שלא הייתה לפלוני כוונה לגרום לו רע. והוא המקבל בחר לא לדון לכף זכות ועל ידי זה יצא הסיפור לרעה, נקרא מקבל רכילות.

הלכות רכילות, כלל ה', סעיף ז'

ואם כבר עבר וקיבל רכילות, התיקון שיתחזק ויוציא הדברים מליבו. ואפי' אם קשה לו לחשוב שהכול המצאה, יחשוב אולי המספר הוסיף או גרע פרט קטן, שעל ידי השתנה הסיפור מרע לטוב. ויקבל על עצמו להבא לא לקבל יותר לשון הרע ורכילות, ויתוודה. ובזה יתקן את האיסור, אלא אם כן סיפר כבר לאחרים.

שער התורה פרק י' "אדם בלי תורה כדג בלי מים" (2)

ובזה פירשתי מה שאני אומרים כל יום בקריאת שמע "ולעבדו בכל לבבכם". ואמרו חז"ל (תענית ב'.) איזו היא עבודה שבלב? הוי אומר: זו תפילה. ולכן הזהיר הכתוב "השמרו לכם פן יפתה לבבכם". שלא יאמר אדם לעצמו, למה לי ללמוד תורה? מספיק שיש לי אהבת ה' ואני מתפלל כל יום. מה יקרה אם אני או בני לא נלמד תורה? ועל זה הזהיר הכתוב שסוף דבר "ועבדתם אלוהים אחרים". וכמו שפירשנו לעיל. שברגע שאדם פורש את עצמו מדרך המוסר והתורה, לא רחוק מעבודת אלוהים אחרים. ולכן אמר הכתוב אחר כך "ושמתם את דברי אלה על לבבכם". שתפנימו היטב את האזהרה שבפרוש אדם מהתורה עלול לפרוש לעבודה זרה. ולכן: "ולמדתם אותם את בניכם", ואל תסתפקו בזה שהבן מתפלל. ועל זה מסיים הכתוב "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה". כמו שאמרו חז"ל בפרק חלק (סנהדרין) אין הגלויות מתכנסין אלא בזכות התורה. וכל זה דובר בדורות הראשונים, על אחת כמה וכמה בזמנינו שהרבה פרשו מדרך ה' על ידי פרישה מן התורה, עת לעשות לה' ולחזק את בנינו לתורה.