הלכות שמירת הלשון

הלכות רכילות, כלל ג’, סעיף ב’

אם ראובן סיפר על שמעון בפני לוי. והלך לוי וסיפר את הדברים לשמעון. אסור לשמעון לומר אחר כך לראובן : איך דיברת עלי בפני לוי? כי על ידי זה עובר רכילות על לוי. ואפילו אם לא יזכיר לו מפורש שלוי סיפר לו. אם על ידי זה יבין ראובן מעצמו מי סיפר לשמעון, אסור לומר לו.

הלכות רכילות, כלל ג’, סעיף ג’ ד’

ודע עוד, שאיסור רכילות נקרא גם אם לא אומר בפני מי שנוגע לו הענין. כגון שאומר סתם לחברו , כך וכך שמעתי על ראובן, שסיפר על שמעון כך וכך. כי דרכם של כאלה סיפורים להתגלגל ולגרום מריבה בין פלוני לבין מי שסיפר עליו. וכל שכן שאסור לספר לאדם מה שסיפרו על בניו וקרוביו, כיון שדרך האדם להתרגז מכאלה סיפורים. ואם כוונתו כשמספר לחבירו על מנת שיוכיח את ראובן שסיפר לשון הרע על שמעון, עיין בחלק א' כלל י' סעיף ו.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ז’ חתימת הספר “גדלות מידת החסד ומעלת אגודת גמילות חסדים” (6)

ודע אחי שמצות גמילות חסדים היא המעלה הראשונה משמונה מעלות שבמצות צדקה, כמו שכתב הרמב"ם בפרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ז', וזה לשונו: שמונה מעלות יש בצדקה, זו למעלה מזו. המעלה הגדולה שאין למעלה ממנה, זה המחזיק ביד ישראל שיורד מנכסיו ונותן לו הלוואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול. ועל זה נאמר (ויקרא כ"ה ל"ה): "והחזקת בו גר ותושב וחי עמך". כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך לבריות. עד כאן לשונו.