הלכות שמירת הלשון
הלכות רכילות, כלל ז', סעיף ג'
אין חלוק בין אם המספר הרכילות לאדם עצמו, או מספר לאשתו או קרוביו, למרות שלא יגלו לו. כי וודאי האשה והקרובים כועסים על מי שסיפר את הרכילות, ובכלל רכילות.
הלכות רכילות, כלל ז', סעיף ד'
אין הבדל אם מספר רכילות על יהודי בפני יהודי, או על יהודי בפני גוי. ולמעשה סיפר רכילות בפני גוי עוונו חמור יותר, כי עלול להיגרם ליהודי נזק או צער כתוצאה מהסיפור. ויש אנשים שנכשלים בזה, ומטילים מום לגוי בסחורה שקנה מיהודי.
קטע מספר שמירת הלשון
פרק ג' חתימת הספר "צריך להשתדל במיוחד במצווה שאין לה דורשים" (1)
מובא בספר חרדים, על אף שחייב אדם להיזהר בכל המצוות, ראוי לו שיאחוז במצווה אחת בהתמדה שלא יעבור עליה כל חייו. כיון שהתרי"ג מצוות נחשבים כעץ חיים "עץ חיים היא למחזיקים בה". והאוחז ענף אחד מעץ כראוי, כאוחז בכל הענפים כי שאר הענפים נמשכים אחריו. אבל אם יאחוז בכל הענפים יחד, לא יוכל לאחוז כלום.
וכמו שמובא במסכת שבת (קי"ח:) שר' נחמן השתבח בזה שקיים שלושה סעודות בשבת כראוי, ור 'ששת בזה שלא היה הולך ד' אמות בלא תפילין. ורבה היה זהיר לא לפסוע ד' אמות בלי ציצית. ועבור זה ייטיבו ויאריכו ימי האדם בעולם שכולו טוב וארוך.
