הלכות שמירת הלשון

ציורים, סעיף ח'

אבל אם הוא מכיר לפי העניין שהמחותן מרמה לחתן בעניין הנדוניא או המזונות, מאוד צריך להתיישב בדבר לפני שמספר לחתן. כי צריך לזה כמה פרטים: א. שיתבונן היטב שמרמהו באמת. שיכיר בעצמו את טבעו הרע שלא משלם, או את גודל עניותו, או ששמע ממנו בעצמו שאינו מתכוין לקיים הבטחתו. ב. צריך לדעת בבירור, שאם החתן היה יודע מזה, לא היה מתרצה לשידוך. כי פעמים רבות החתן רק רוצה להוציא מהמחותן את מה שיש, אבל אינו תלוי בזה עיקר השידוך. ובאופן כזה וודאי לא שייך ההיתר לספר לו. (אלא אם כן דבריו יהיו תועלת לחתן להוציא ערבות מהמחותן על התחייבותיו). ג. שמצד החתן לא תהיה רמיה. כי אם גם החתן מרמה, יצא זה בזה ופשוט שאסור לגלות לו. ומלבד פרטים אלו, צריך את שאר הפרטים הרגילים. לכן אין למהר לגלות כי אם אחר שיתבונן בזה היטב, שנשלמו כל הפרטים.

ציורים, סעיף ט'

ואם הם כבר השתדכו, והוא מכיר לפי הענין שהמחותן ירמה את החתן בענין הנדוניה או המזונות. תלוי בזה. אם הוא רואה שהחתן לא יקבל את דבריו אלא לענין לחשוש בלבד, שימצא עצה שהמחותן לא ירמה אותו, או שהוא יודע שהחתן לא יעשה דבר על פי עצמו אלא רק על פי בית דין, מותר לגלות לו אם הושלמו כל הפרטים. אבל אם הוא רואה שדבריו יתקבלו בעיני החתן שיבטל השידוך מיד, אסור לספר לו. כי אין מצוי שיתקבצו כל הפרטים יחד.

פרק ז' חתימת הספר "גדלות מידת החסד ומעלת אגודת גמילות חסדים" (5)

ועל כן מפני גדולת המצוה הזאת נהגו בכל תפוצות ישראל לעשות חברת גמילות חסדים. להלוות לאדם בעת צרכו. ובאמת מה יפה כוח חברה זו, שהיא יפה מסתם מצות גמילות חסדים שהאדם עושה לעצמו מחמת כמה טעמים. א. כי אינו דומה מרובים העושים את המצוה למועטים העושים את המצוה. כמו שאמרו חז"ל, ואף שמחמת שהם מרובים, לא בא מעותיו בסך כל הלוואה, כי אם מעט, אף על פי כן נראה פשוט שהקדוש ברוך הוא יחשוב לכל אחד כאילו הוא לבדו היה הגומל חסד. כיון שבלאו מעוט המעות שלו לא היה העני יכול להשיג מבוקשו. ב. וגם היא מצוה שהאדם מוציא עליה מעות, ולא באה בחינם, ושכרה הרבה יותר גדול מחמת זה. כמו שכתב הזוהר הקדוש בפרשת תרומה. ג. וגם המצוה יכולה להתקיים אפילו כשהוא עוסק בעסקיו או שהוא ישן. ד. ומלבד כל אלה ידוע מה שמובא במדרש קהלת, שאם אדם הומה ומהמה מחמת מצוות, ומצוה קבועה לדורות אין לו, מה הנאה יש לו? אבל מי שיש לו חלק במצוה דרבים, כמו גמ"ח, או מי שהניח כסף להחזיק ישיבות, אפילו אם יישב בגן עדן, יתווסף לו נועם ואור על נפשו על ידי הקיום של המצוות, שמתקיימות תמיד על ידי המעות שהניח מיוחד לזה.