הלכות שמירת הלשון
הלכות רכילות, כלל ז', סעיף ב'
אסור רכילות הוא גם על עם הארץ, כיון שהוא בכלל "עמיתך".ומכל מקום לספר על תלמיד חכם יותר חמור מכמה סיבות.
א. כי מן הסתם הרכילות היא של שקר, כיון שתלמיד חכם מן הסתם אינו עושה רעה או מגנה לאדם סתם.
ב. יש ציווי לכבד תלמידי חכמים ולהידבק בהם, ועל אחת כמה וכמה לא לעורר מריבות עליו, שזה ההיפך מלהידבק בו.
ג. כי ייכנס יותר שנאה בלב מי שסיפרו עליו הרכילות, אם שמע שסיפר עליו תלמיד חכם. וייכנס בליבו שנאה עליו.
קטע מספר שמירת הלשון
פרק ב' חתימת הספר "מעלת שמירת הלשון למי שלומד תורה" (2)
ובאמת עצה טובה למי שרוצה להישמר מדיבורים אסורים, ירגיל עצמו לא לדבר כלל בבית כנסת ובבית מדרש. כי מלבד שזה מצווה בגלל קדושת המקום, יש תועלת לענין כמה דברים.
א. שלא יפסיד אמן ואמן יהא שמיה רבא וברכו.
ב. שעל ידי זה ייצא לו שכל שנותיו יחד עשר שנים לא דיבר דיבורים אסורים. כי כל יהודי בבית כנסת ביום בערך ארבע שעות, ויש כאלה שגם לומדים שעתיים. וזכות גדולה היא בעולם הבא.
ג. שעל ידי זה יהיה לו רגיל לשמור לשונו כל היום, אחרי שהתרגל בבית כנסת לשמור כמה שעות.