הלכות שמירת הלשון
הלכות לשון הרע, פתיחה – עשין, א
המספר לשון הרע על חבירו עובר על מצוות עשה (דברים כ"ד ט') "זכור את אשר עשה ה' אלוהיך למרים בדרך וכו'". שהזהיר אותנו הכתוב את מה שה' עשה למרים, אפילו שסך הכול דיברה על אחיה. שאהבה אותו כנפשה, וסכנה עצמה להצילו מן הים, וסך הכול השוותה אותו לשאר נביאים ולא ממש דיברה בגנותו. ולא דיברה בפני רבים אלא רק בפני אהרן אחיה הקדוש. בכל זאת נענשה בצרעת. קל וחומר לאנשים שמספרים בגנות חבריהם שייענשו.
הלכות לשון הרע, פתיחה – עשין, ב
ועובר בנוסף לזה גם על מצות עשה (ויקרא י"ט י"ח) "ואהבת לרעך כמוך". שמי שמספר לשון הרע, או מקבל לשון הרע, וודאי אינו אוהב את חבירו. שהרי הוא את חסרונות עצמו לא רוצה שיספרו, וודאי שחבירו לא חפץ שיספרו את חסרונותיו.
קטע מספר שמירת הלשון
פרק ז’ חתימת הספר “גדלות מידת החסד ומעלת אגודת גמילות חסדים” (1)
ובאמת מה גדלה מצוה זו בעיני ה' יתברך. שעליה נאמר (מיכה ו' ח') "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך, כי אם עשת משפט ואהבת חסד וגו'". ואמרו חז"ל (סוכה מ"ט:) עשות משפט זה הדין , ואהבת חסדר זו גמילות חסדים.
וגם הוא מקיים המצוה של והלכת בדרכיו. כמו שמובא בספרי על הפסוק (דברים י"א כ"ב) "ללכת בכל דרכיו" אלו דרכי הקדוש ברוך הוא. שנאמר (שמות ל"ד ו') "ה' ה' אל רחום וחנום ארך אפים ורב חסד וכו'. ואמרינן (בבבא מציעא ל:) תני רב יוסף: והודעת להם את הדרך (שמות י"ח כ') זו גמילות חסדים.
ובזה מעורר מדת החסד מלמעלה כמו שאומר הקדוש ברוך הוא: ומה אלו שהן בעצמן צריכין חסד, עושין חסד אלו עם אלו, אני שאני מלא ברחמים וחסד, על אחת וכמה שאני צריך לגמול חסד עם בריותי.
ומובא בזוהר הקדוש פרשת אמור. תנינא: בשעה שאדם עושה מעשה טוב למטה, מתעורר הכח למעלה. וכשעושה אדם חסד בעולם, מתעורר חסד למעלה ושורה עליו ביום ההוא. ועומד עבורו מגן לשעה שיצטרך לו. ובמדה שאדם מודד, מודדין לו.
