הלכות שמירת הלשון
חפץ חיים – הקדמה (5)
על כן אזרתי כגבר חלצי, בעזרת ה' החונן לאדם דעת, וקבצתי כל דיני לשון הרע ורכילות אל ספר. ולקטתי אותם מכל המקומות המפוזרים.
וחלקתי את הספר לשני חלקים. א. הלכות איסורי לשון הרע. ב. הלכות אסורי רכילות. ואחר כך חלקתי את ההלכות הנ"ל לכללים, וכל כלל לכמה סעיפים. כדי שירוץ הקורא בו, וכמעט בכל כלל ציירתי ציורים הקשורים בו, כדי שממנו יתבונן הקורא איך להיזהר בזה למעשה.
וקראתי את שם הספר בכללו "חפץ חיים" על שם הכתוב (תהילים ל"ד י"ג) "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה". ומפני שלא יקוץ הקורא בקריאתו כל דין דין ומקורו מחמת האריכות שנמצא בו לפעמים, על כן חלקתיו לשנים. הפנים והוא ההלכה היוצאת אחר ברור כל הדברים נקרא "מקור החיים", כי הדבור שבאדם יוצא ממקור הנפש החיה אשר בו וכמו שכתוב (בראשית ב' ז') "ויהי האדם לנפש חיה". ותרגם אונקלוס: לרוח ממללא. ובאור סביב לו יקרא בשם "באר מים חיים" כי הוא הבאר שדליתי ממנו את באר החיים הפנימי.
וידע אחי הקורא שאפילו כל דבר פשוט שנמצא בפנים, הראיתי את מקורו בבאר מים חיים. למען יבורר לעיני כל, שספר זה לא חברתיו על פי מידת חסידות, רק על צד הדין.
קטע מספר שמירת הלשון
חלק שני פרק ו' "מי שאינו שומר כח הדיבור, יחסר לו חלק גדול בתורה לעתיד" (1)
אדם שחשובים לו ימי חייו, צריך להיזהר שלא לאבדם ברצונו. כי כוח הדיבור שקיבלנו מה' הוא מתנה חשובה מאוד. לו היה אפשרות לאדם לתת לחבירו ימים מחייו, וודאי שלא היה נותן אפילו יום אחד לחבר שלו במתנה על חשבון חייו. מי שאינו שומר את כח הדיבור שלו ומכלה כל יום שעות רבות בדיבורים בטלים, מצטברים ימים רבים שהלכו לטמיון על כלום. ובוודאי לא הרויח על ימים אבודים אלו לא עולם הזה ולא עולם הבא.
אך להיפך, מי שנדבה רוחו לשמור את כח הדיבור שלו, איש כזה וודאי לא יילך לשבת סתם בחבורת אנשים, כי שם ייתכן שידבר דיבורים אסורים, או ייכשל בשמיעת לשון הרע ורכילות. אדם כזה יתווספו לו כמה עשרות שעות פנויות בשבוע שיהיו פנויות ללימוד תורה וקיום מצוות.
