הלכות שמירת הלשון

הלכות רכילות, כלל ה’, סעיף ו’

ויש עוד חלק באיסור קבלת רכילות. שאם התברר לו שמה שסופר על פלוני שעשה לו כך וכך הוא אמת, אבל יש צד לדון כף זכות שלא הייתה לפלוני כוונה לגרום לו רע. והוא המקבל בחר לא לדון לכף זכות ועל ידי זה יצא הסיפור לרעה, נקרא מקבל רכילות.

הלכות רכילות, כלל ה’, סעיף ז’

ואם כבר עבר וקיבל רכילות, התיקון שיתחזק ויוציא הדברים מליבו. ואפי' אם קשה לו לחשוב שהכול המצאה, יחשוב אולי המספר הוסיף או גרע פרט קטן, שעל ידי השתנה הסיפור מרע לטוב. ויקבל על עצמו להבא לא לקבל יותר לשון הרע ורכילות, ויתוודה. ובזה יתקן את האיסור, אלא אם כן סיפר כבר לאחרים.

חלק שני פרק ד’ “על ידי חטא הלשון מתפרסמין עוונותיו של אדם למעלה, ומקלקל לעצמו וכל העולם” (2)

מכיון שכשאדם מדבר לשון הרע מעורר את המקטרג למעלה, על האדם להיות זהיר מאוד מחטא זה, כדי שלא יקלקל לעצמו ולכל העולם. והנה כשאדם גוזל מחבירו, תקונו שישיב לו את הגזילה. אם ציער או בייש את חבירו, תיקונו שיפייסנו עד שימחל לו. אבל מי שחטא בלשון הרע ועורר את המקטרג הגדול, אי אפשר לדעת כמה אנשים ניזוקו וירדו מנכסיהם, או מתו, בגלל דיבור לשון הרע שדיבר. ועל כן השומר נפשו ירחק מזה מאוד.