הלכות שמירת הלשון

הלכות לשון הרע, פתיחה – לאוין, ג

ועובר גם המספר במה שכתוב (דברים כ"ד ח'): השמר בנגע הצרעת לשמור מאוד ולעשות. ופרשו בספרא, שמה שכתבה התורה לשמור מאוד, הכוונה שלא לשכוח מליזהר בלשון הרע, שלא תבוא עליך הצרעת על ידי סיפור זה.

הלכות לשון הרע, פתיחה – לאוין, ד

ועובר גם המספר והמקבל בלאו (ויקרא י"ט י"ד) "לפני עוור לא תתן מכשול". כי כל אחד נותן מכשול בפני חבירו, שיעבור על לאוין המפורשין בתורה. אך יש חלוק בזה בין המספר והמקבל בזה. שהמספר עובר בלאו בין היו השומעים מועטים או מרובים, ואדרבה ככל שיתרבו השומעים כן גודל הלאו. לא כן המקבל, ייתכן שאין עובר אלא רק אם הוא לבד, שאם לא היה מקשיב לא היה למספר למי לספר הלשון הרע. אבל אם יש שומעים אחרים, ייתכן שאין עובר על לאו זה אלא רק על שאר לאוין המפורשין בפתיחה זו. וכל זה אם בא לאחר תחילת הסיפור, אבל אם היה מתחילה, בוודאי עובר בכל האופנים כי על ידו התחיל האיסור. ועל כל פנים צריך להיזהר מחבורות כאלה, שלא לישב עמהם כי בשמים כולן נכתבין בשם חבורת רשע. כי כן מובא בצוואת רבי אליעזר הגדול שצוה להורקנוס בנו וזה לשונו: בני , אלא תשב בחבורות האומרים גנאי מחבריהם, כי כשהדברים עולים למעלה - בספר נכתבין וכל העומדים שם נקראים בשם חבורת רשע.

קטע מספר שמירת הלשון

שער התורה פרק י' "אדם בלי תורה כדג בלי מים" (1)

ולא יטעה האדם לעצמו מה הרעש על זה שבני לא לומד תורה? וכי בשביל הוא לא יוכל להיות יהודי כמו שאר אנשי ישראל? אולם האמת אינה כך. כי מוכח מברכות (ס"א:) ומעוד מקומות, שיהודי בלי תורה הוא כדג שנלקח מהמים. שאומנם הדג חי מעט, אבל ברור שכשהמים על גופו יתייבשו לגמרי, ימות לחלוטין וכך היא קדושת ה' החופפת על עם ישראל, שעל ידה ישראל יחיו לנצח. כמו שכתוב "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום". וכמו שפירשו חז"ל את הפסוק. שכל הדבקות במצוות הוא על ידי התורה. אבל ברגע שפורשים מהתורה, אט אט הלחלוחית של התורה מתייבשת, ומתרפים ממצוות. ומי יודע להיכן יגיעו. ובאמת ענין זה מפורש בפסוק (ויקרא כ"ו) יד וְאִם-לֹא תִשְׁמְעוּ, לִי (רש"י-להיות עמלים בתורה) וְלֹא תַעֲשׂוּ, אֵת כָּל-הַמִּצְו‍ֹת הָאֵלֶּה (משלא תלמדו, לא תעשו).  טווְאִם-בְּחֻקֹּתַיתִּמְאָסוּ (מואס באחרים העושים), וְאִם אֶת-מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם (שונא התלמידי חכמים), לְבִלְתִּיעֲשׂוֹת (מונע מאחרים לקיים מצוות) אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתַי (כופר ואומר שלא ציויתים כלל), לְהַפְרְכֶם אֶת-בְּרִיתִי (כופר בעיקר. הרי לנו יחד 7 עבירות. אחת גוררת את השניה. עד כאן מפירוש רש"י שם)