הלכות שמירת הלשון

הלכות רכילות, כלל ט', סעיף ז'

והוא הדין לענין לגלות לאדם שאחר הזיקו או גזלו או שאר רעה כיוצא בזה, אינו מותר עד שיושלמו הפרטים הנ"ל. וגם הוכיחו מתחילה ולא קיבל דבריו. אבל בלאו הכי, אסור. ומה מאוד יש להזהר לא להורות לעצמו היתר בענינים אלו, עד שיתבונן היטב אם נשלמו הפרטים הנ"ל. כי אם לא הושלמו, עלול לעבור בלאו גמור של רכילות.

הלכות רכילות, כלל ט', סעיף ח' ט'

ודע עוד שאין חילוק בכל הדינים שכתבנו בין אם חברו שואל ודורש לספר לו, ובין לספר לו מיוזמתו. שאם יש את כל הפרטים, גם אם לא דורש וחוקר צריך לספר לו. ואם לא יושלמו הפרטים, אסור לספר גם אם דורש וחוקר לספר לו. ודע עוד, שצריך להזהר בכל הפרטים לעיל, אפילו אם רק רוצה לספר את הענין לאחרים. כיון שזה גם בכלל רכילות.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ט' שער התורה

ולענין של להתבונן בדרכי האבות, רמז לנו הכתוב בשיר השירים (א' פסוק ז'). כנסת ישראל שואלת "איכה תרעה", מהיכן יהיה לנו השפעה בימינו. "איכה תרביץ בצהרים", הכיצד נתמודד עם קשיי הזמן בדורנו. ועל זה התשובה "אִם-לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים; צְאִי-לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן". שנתבונן בדרכי אבותינו אברהם יצחק ויעקב, ועל ידי זה נקבל השפעה כמו שהיה לאבותינו ויוקל לנו עם קשיי הזמן. וכעין זה מצאתי גם בזוהר הקודש. שהפסוק מעורר אותנו לחזק בנינו לתורה, ועל ידי זה יהיה לנו כח להגן עליהם, ונתקיים בין העמים. וזה לשון הזוהר (תרגום): "אם לא תדעי לך" להתחזק בגלות ולהגן על בנייך, "צאי לך" להתחזק "בעקבי הצאן". אלו הם ילדים שבבית רבן שלומדים תורה, ומהם תטלי כח להגן על בנייך.