הלכות שמירת הלשון

הלכות רכילות, כלל ט', הלכה י"ד

אם נעשה דבר לראובן שלא כהוגן, אך לא נודע לו מי עשה את הדבר הזה. ובא ראובן ושאל את שמעון: "מי עשה את הדבר הזה?". אף ששמעון מבין שראובן חושדו בזה, אסור לו לומר מי עשה את זה, אף שראה בעצמו. אלא ישיב, "אני לא עשיתי את הדבר הזה". (אלא אם כן זה דבר שגם אם ראובן לא היה שואל אותו היה חייב לספר לו מעצמו, כגון שנשלמו כל הפרטים המפורטים בתחילת הסימן).

הלכות רכילות, כלל ט', הלכה ט"ו

ועתה נבוא לבאר מה שנכשלים בו הרבה אנשים, ואביא מקרה אחד, וממנו יקיש המשכיל למקרים דומים. מצוי שאחד מביא סחורה לעיר למכור ובאים אצלו קונים הרבה. וקורה פעמים רבות שמי שאין לו כסף אל המקום מבקש מבעל הבית לשמור לו את הסחורה בצד, עד שישוב עם כסף. ובאים לבינתים קונים אחרים ומפצירים במוכר שימכור להם את הסחורה שברר הראשון, ומסכים להם. ואחר כך כשבא הקונה עם כסף אומר לו המוכר "פלוני בא ולא רציתי למכור לו, אבל הוא השליך כסף ולקח את הסחורה על כרחי ולא רציתי לריב איתו". בכזה מקרה עובר על לאו גמור של "לא תלך רכיל בעמך". למרות שעוול מה שעשה הקונה שהפציר בו למכור את הסחורה ששמורה לקונה הראשון, בכל זאת ברגע שמכר לו מכירה גמורה היא, ולא ייצא שום תועלת מזה שיגלה לקונה הראשון את השם המפציר. חוץ מזה שיכניס לו שנאה בלבו עליו. וכל שכן לפי מה שמצוי שבמקרים רבים לא הפציר בו השני כל כך, ורק מטובת עצמו מכר לו. וכדי שלא יהיה לקונה הראשון תרעומות עליו, מסיר העוולה מעל עצמו ונותנה על חברו. ובוודאי הוא עון גדול מאוד, כי הוא בכלל מוציא שם רע. וצריך מאוד להיזהר בכזה מקרה לא לגלות את שם הלוקח השני שקנה את הסחורה. אפי' אם המוכר יטול העוולה על עצמו ויאמר שמכר לו בטעות, בכל זאת תיכנס שנאה בלב הלוקח הראשון עליו על זה שירד לחייו. לכן יענה המוכר סתם "מכרתיה בשגגה לאחר". ודע שכל מה שכתבנו בספר על גודל הזהירות מעון לשון הרע הוא למי שבכלל "עמיתך". אבל באותן אנשים הכופרים בתורת ה', אפילו רק באות אחת, והמלעיגים בדברי חז"ל- מצווה לפרסם דעתם הכוזבת לעיני הכול ולגנותם, כדי שלא ילמדו ממעשיהם הרעים.

שער התורה פרק י' "אדם בלי תורה כדג בלי מים" (2)

ובזה פירשתי מה שאני אומרים כל יום בקריאת שמע "ולעבדו בכל לבבכם". ואמרו חז"ל (תענית ב'.) איזו היא עבודה שבלב? הוי אומר: זו תפילה. ולכן הזהיר הכתוב "השמרו לכם פן יפתה לבבכם". שלא יאמר אדם לעצמו, למה לי ללמוד תורה? מספיק שיש לי אהבת ה' ואני מתפלל כל יום. מה יקרה אם אני או בני לא נלמד תורה? ועל זה הזהיר הכתוב שסוף דבר "ועבדתם אלוהים אחרים". וכמו שפירשנו לעיל. שברגע שאדם פורש את עצמו מדרך המוסר והתורה, לא רחוק מעבודת אלוהים אחרים. ולכן אמר הכתוב אחר כך "ושמתם את דברי אלה על לבבכם". שתפנימו היטב את האזהרה שבפרוש אדם מהתורה עלול לפרוש לעבודה זרה. ולכן: "ולמדתם אותם את בניכם", ואל תסתפקו בזה שהבן מתפלל. ועל זה מסיים הכתוב "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה". כמו שאמרו חז"ל בפרק חלק (סנהדרין) אין הגלויות מתכנסין אלא בזכות התורה. וכל זה דובר בדורות הראשונים, על אחת כמה וכמה בזמנינו שהרבה פרשו מדרך ה' על ידי פרישה מן התורה, עת לעשות לה' ולחזק את בנינו לתורה.