הלכות שמירת הלשון

הלכות לשון הרע, פתיחה – לאוין, יב

ואם הוא מחזיק במחלוקת על ידי סיפורו עובר גם על לאו (במדבר יז ה') של "לא יהיה כקורח וכעדתו" שהוא אזהרה לא להחזיק במחלוקת.

הלכות לשון הרע, פתיחה – לאוין, יג

ופעמים רבות מצוי לאו נוסף. לפי מה שרגילים לבזות אדם על פי מעשים שעשה בעבר, או ביחוס משפחתי נמוך. או בחוסר חוכמה או בחוסר הצלחה, כל אחד לפי מה שיכעיס אותו. אפילו אם הדבר היה רק בין שניהם, עובר בלאו של "לא תונו איש את עמיתו". וקל וחומר אם זה היה בפני אנשים.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ו’ חתימת הספר “עצה נפלאה להנצל מלשון הרע ושאר עוונות שבין אדם לחברו” (3)

וידעתי את טענת היצר שיאמר, אם ככה כל פעם תצטרך להוציא סכום כסף רב עבור ענינים אלו, וזהו דבר שאי אפשר. על כן אבאר דברי. שכאשר יתיישב אדם בליבו על חשבון שבוע אחד, יראה בעצמו שהרבה מן ההקפדות והמחלוקת והלשון הרע באו על דברים קטנים. שנדמה לו שפלוני נגע בעניניו בסכומים מועט. כי אין אנו מדברים בעשירים הגדולים, אלא בסתם בני אדם. ועל כן אם אדם יסכים להפסיד על זה סכום קצוב כל שנה, ממילא ניצל לפחות מאלף דיבורים אסורים. ויש בשווין את סכום הכסף שהסכים להפסיד עבור הענין. והבא ליטהר מסייעין בידו, ויזכה למידה זו של מעביר על מדותיו בשלימות. אבל אם לא יעשה כן ויקפיד על כל דבר קטן, יידע בעצמו שבוודאי יוכרח בסוף לבוא על ידי זה לידי דיבורים אסורים. ועלול לבוא חס ושלום לידי עניות, כמו שכתבתי (בשער הזכירה פרק ו') בשם "ספר הקנה" שעל ידי לשון הרע בא אדם לידי עניות.