הלכות שמירת הלשון
הלכות לשון הרע, פתיחה – עשין, ג
לעיתים בסיפור לשון הרע עובר גם במצות עשה של (ויקרא י"ט ט"ו) "בצדק תשפוט עמיתך". כגון שראה את חבירו שאפשר לדונו לכף חובה ולומר שעשה מעשה רע, או יש אפשרות לדונו לכף זכות ואז לא בהכרח שחבירו עשה מעשה רע. מצוות עשה מן התורה לדון את חבירו לכף זכות, שעל ידי זה חבירו לא עשה מעשה רע. ומי שהולך ומספר לשון הרע במקום לדון לכף זכות, או מאמין ללשון הרע במקום לדון לכף זכות, עובר במצות עשה זו.
הלכות לשון הרע, פתיחה – עשין, ד
ואם על ידי סיפור לשון הרע חבירו איבד את פרנסתו, כגון שפרסם על חבירו שאינו נאמן. או שלא מקצועי במקצוע שלו, עובר על מצוות עשה של (ויקרא כ"ה ל"ה) "וגר ותושב וחי עמך", וכתוב אחר כך "וחי אחיך עמך". שנצטווינו לעזור ליהודים למצוא פרנסה, כדי שלא יצטרך לצדקה. ועל אחת כמה וכמה לא לגרום לו לאבד את פרנסתו.
קטע מספר שמירת הלשון
חלק שני, פרק ט', עניני שמיה"ל לפי סדר פרשיות התורה – פרשת בראשית (3)
ודע עוד, שכשם שהנחש נענש בענין מזונו, כמו שכתוב "ועפר תאכל כל ימי חייך", כך בעל לשון הרע נענש בעוני. כמו שכתב ב"ספר הקנה". וזה לשונו: ראה והבן, שכל המוציא לשון הרע מפיו, נידון בצרעת. ומסיים שם בסוף דבריו, שמי שאינו נעשה מצורע, נדון בעניות ושקולה העניות כצרעת.
ובאמת פלא הדבר, שהלוא טבע בני האדם לחפש סגולות וברכות מאנשים גדולים לברכה על פרנסה, ומה יועילו כל הברכות והסגולות אם הוא מורגל בחטא לשון הרע? הלא יש על זה ארור מפורש בתורה "ארור מכה רעהו בסתר". שהוא מדבר על לשון הרע.
ואם היו שומעים לדברי, הייתי מייעץ להם שישמרו עצמם בזהירות יתירה מחטא לשון הרע, ובפרט מלעשות בפועל מעשה רע לחבירו בענין גזל חמס אונאה וכיוצא בזה. שאז בוודאי יתברכו נכסיהם יותר מכל הסגולות, וכמו שידוע שהארורים פתחו תחילה בברכה "ברוך אשר לא יכה את רעהו", וכל ישראל ענו אמן. ובוודאי תקויים הברכה על ידי זה.