הלכות שמירת הלשון

הלכות לשון הרע, פתיחה – עשין, ז

אם מדבר לשון הרע בבית המדרש או בבית הכנסת, עובר על מצות עשה של (ויקרא י"ט ל') "ומקדשי תיראו". ובית המדרש שלנו נחשב גם כן מקדש. ולכן אסור לחשב בבית כנסת חשבונות, מלבד חשבונות של מצווה כגון קופה של צדקה. וכל שכן שאסור צחוק ושיחה בטילה. ועל אחת כמה וכמה שאסור לדבר בהם לשון הרע ורכילות. ואפילו לומדי תורה בקביעות בבית מדרש שהותר להם לאכול ולשתות בבית מדרש, אם מדברים דברי צחוק והיתול, או לשון ורכילות עוברים על "ומקדשי תיראו".

הלכות לשון הרע, פתיחה – עשין, ח

ואם סיפר לשון הרע על זקן, וגינה אותו בפניו, עובר על מצות עשה של (ויקרא י"ט ל"ב) "והדרת פני זקן". שמצוה לדבר אליו דרך כבוד, וכשמגנה אותו, וודאי שאינו מכבדו. וסיפור לשון הרע על חכם אפילו אינו זקן, עובר גם על מצוה זו. מכיון שזקן שמדובר בפסוק הכוונה גם לחכם. ואם הוא גם זקן וגם חכם, עובר על המצווה כפליים.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ז’ חתימת הספר “גדלות מידת החסד ומעלת אגודת גמילות חסדים” (6)

ודע אחי שמצות גמילות חסדים היא המעלה הראשונה משמונה מעלות שבמצות צדקה, כמו שכתב הרמב"ם בפרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ז', וזה לשונו: שמונה מעלות יש בצדקה, זו למעלה מזו. המעלה הגדולה שאין למעלה ממנה, זה המחזיק ביד ישראל שיורד מנכסיו ונותן לו הלוואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול. ועל זה נאמר (ויקרא כ"ה ל"ה): "והחזקת בו גר ותושב וחי עמך". כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך לבריות. עד כאן לשונו.