הלכות שמירת הלשון

הלכות לשון הרע, פתיחה – עשין, ט

המספר לשון הרע על כהן וגינה אותו בכך, עובר על מצוות עשה של (ויקרא כ"א ח') "וקדשתו". שנצטווינו לנהוג כבוד הרבה בכהנים. ובזה שמספר עליו לשון הרע, וודאי שלא מכבד אותו בזאת.

הלכות לשון הרע, פתיחה – עשין, י

ואם מספר לשון הרע על אחיו הגדול, או בעל של אמו, או אשת אביו, עובר גם על מצוות עשה של "כבד את אביך ואת אמך". שלמדנו מהריבוי של "ואת", שחייב לכבד גם אותם. וכל שכן חס ושלום אם סיפר לשון הרע על אביו ואמו ממש, עובר על מצוות עשה של כיבוד אב ואם. ומלבד זאת עובר גם על (דברים כ"ז ט"ז) "ארור מקלה אביו ואמו".

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ז’ חתימת הספר “גדלות מידת החסד ומעלת אגודת גמילות חסדים” (7)

ומה טוב ונכון כמו שראיתי בכמה עיירות קדושות בישראל, שנתיסדה מקרוב חברה קדושה עבור גמילות חסדים, וקראוה בשם "סומך נופלים". שהם סומכים ומחזיקים ידי הנופלים שלא יתמוטטו לגמרי חלילה. וכך היא הנהגתם: שמלוים להם לכמה זמן סכום כפי תקנתם, ויקלו עליהם את התשלומים לפרוע מעט מעט בכל שבוע. ויש להם איש מיוחד מהחבורה או בחנם או בשכר , שהולך כל שבוע לקבץ ולאסוף מהלווים את התשלומים. וכך אף פעם לא חסר כסף בקופת החברה. ועתה ראה מעלות יש בהנהגה זו. שמלבד שמקיים בעת ההלואה המצות עשה של "והחזקת בו" והיא המעלה הראשונה שבמצות הצדקה, עוד הוא מתחסד בזה עם הלווה בענין הפרעון. וידוע מה שאמרו חז"ל בסוכה (דף מ"ט:) אמר ר' אלעזר אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה. המקום יחזק לבנו ללכת בדרכי חסדיו, וממילא לא ימוש ממנו גודל חסדיו. כמו שאמרו חז"ל (ויקרא רבא ל"ו): אם ראית זכות אבות וזכות אמהות שנתמוטטה, הדבק בגמילות חסדים. שנאמר (ישעיה נ"ד י'): "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה, וחסדי מאיתך לא ימוש"- זה גמילות חסדים. "וברית שלומי לא תמוט" - זה המשים שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחברו, שגם זה גמילות חסדים הוא, ויקויים עלינו מה שאמר הכתוב (ישעיה נ"ד י"ד) "בצדקה תכונני"" וגו'.