הלכות שמירת הלשון

חפץ חיים – הקדמה (5)

על כן אזרתי כגבר חלצי, בעזרת ה' החונן לאדם דעת, וקבצתי כל דיני לשון הרע ורכילות אל ספר. ולקטתי אותם מכל המקומות המפוזרים. וחלקתי את הספר לשני חלקים. א. הלכות איסורי לשון הרע. ב. הלכות אסורי רכילות. ואחר כך חלקתי את ההלכות הנ"ל לכללים, וכל כלל לכמה סעיפים. כדי שירוץ הקורא בו, וכמעט בכל כלל ציירתי ציורים הקשורים בו, כדי שממנו יתבונן הקורא איך להיזהר בזה למעשה. וקראתי את שם הספר בכללו "חפץ חיים" על שם הכתוב (תהילים ל"ד י"ג) "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה". ומפני שלא יקוץ הקורא בקריאתו כל דין דין ומקורו מחמת האריכות שנמצא בו לפעמים, על כן חלקתיו לשנים. הפנים והוא ההלכה היוצאת אחר ברור כל הדברים נקרא "מקור החיים", כי הדבור שבאדם יוצא ממקור הנפש החיה אשר בו וכמו שכתוב (בראשית ב' ז') "ויהי האדם לנפש חיה". ותרגם אונקלוס: לרוח ממללא. ובאור סביב לו יקרא בשם "באר מים חיים" כי הוא הבאר שדליתי ממנו את באר החיים הפנימי. וידע אחי הקורא שאפילו כל דבר פשוט שנמצא בפנים, הראיתי את מקורו בבאר מים חיים. למען יבורר לעיני כל, שספר זה לא חברתיו על פי מידת חסידות, רק על צד הדין.

קטע מספר שמירת הלשון

שער התורה פרק י’ “אדם בלי תורה כדג בלי מים” (4)

ובפרט בזמנינו, שרואים שהנערים הפורשים מהתורה, נעשה אצלם הפקר גם איסור שבת ושאר איסורין. לכן וודאי חיוב גדול על כל אב להחזיק בניו בתורה, ולהרגילם במצוות. כמו שכתוב "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה". ויהיה שכרו הרבה יותר מדורות קודמים, כיון שהנסיון גדול וקשה יותר. כמו שמובא באבות דרבי נתן "מאה פעמים בצער, מפעם אחת שלא בצער". דהיינו שמקבלים פי 100 שכר כשזה יותר קשה מאשר כשזה לא קשה. ונאמר (יחזקאל מ"ד ט"ו) "והכהנים הלויים בני צדוק אשר שמרו את משמרת ה' בתעות בני ישראל מעלי, המה יקרבו עלי לשרתני". שה' מצווה שהכהנים ששירתו גם בתקופה שבני ישראל פרשו מהמצוות והיה קשה, דווקא הם ימשיכו לשרת במשכן. היוצא מכל פרקים אלו שכל אחד יחזק את כוח הדיבור שלו בקדושת התורה, ובזכות זה נזכה במהרה לביאת הגואל במהרה בימינו אמן.