הלכות רכילות, כלל א’ סעיף א’ ב’

סעיף א’:
המרגל בחבירו עובר בלא תעשה שנאמר “לא תלך רכיל בעמך”. ועוון גדול הוא. וגורם להרוג נפשות רבות מישראל. לכן נסמך לו “לא תעמוד על דם רעך”. צא ולמד מה אירע מרכילותו של דואג האדומי, שנהרגה על ידי זה נוב עיר הכהנים. ולאו זה שכתבנו הוא מה שהתורה כתבה בפירוש על איסור רכילות. אבל גם בלי זה עובר לעיתים על הרבה לאוין ועשין אחרים. כמו שמבואר בפתיחת הספר.

סעיף ב’:
איזהו רכיל? שטוען דברים מזה לזה והולך ואומר “כך אמר פלוני עליך”. “כך עשה לך פלוני”. “כך שמעתי עליו שעשה לך”. “כך שמעתי עליו שרוצה לעשות לך”. אפילו אם אין גנות בעצם הסיפור , ופלוני היה אומר את זה אף בפניו, ואילו היו שואלין לפלוני עצמו לא היה מכחיש, אפילו כך נקרא רכילות.