הלכות לשון הרע, כלל ז', סעיף ט'

אם מי שסיפר לו הלשון הרע היה מסיח לפי תומו, הדין כך. אם יש בענין לדון אותו לכף זכות, או שהמספר לא ראה בעצמו רק שמע מאחרים, בוודאי אסור לקבל ממנו ולהחליט לגנאי. וקל וחומר שלא לילך ולספר לאחרים, או להפסידו בממון או להכותו בגלל מה ששמע.