הלכות לשון הרע, כלל ח', סעיף י'

עתה נבאר לפני מי אסור לספר לשון הרע. אין שום חילוק באיסור הסיפור בין אם הוא מספר לאנשים אחרים, קרוביו או רחוקיו או לאשתו. אלא אם כן הוא דבר שצריך להודיע לה בגלל התועלת שתהיה מזה על להבא. כגון שהיא מוכרת בהקפה בחנותם לאנשים רעים שיהיה קשה להוציא מהם אחר כך. לכן מספר לה את אופיים הרע ומזהירה לא למכור להם.
והוא הדין ששותף יכול לספר לשותפו על אנשים שבדעתו אינם בחזקת נאמנים. ואפילו אם אינו מכיר בעצמו את טבעם הרע, רק שמע מאחרים, גם כן מותר לספר לה מה ששמע עליהם , ולהזהירה מפניהם. אבל אסור להאמין למה ששמע עליהם, אלא רק לחוש.