הלכות שמירת הלשון
הלכות לשון הרע, כלל ב, סעיף ה
סופר לשון הרע בפני שלושה, בדרך כלל בכזה מקרה לא עוברים על איסור לשון הרע אם סיפר הלאה. וכל זה בסתם אנשים, אבל אם ה-3 הם אנשים יראי אלוקים, שנזהרים מאיסור לשון הרע, או אפי' אחד מהם כזה, אסור לספר הלאה. כיון שלא בטוח שהסיפור יתגלה. וגם אם אחד מה-3 אוהבו או קרובו של מי שמספרים עליו, אסור לספר הלאה, כי וודאי אוהבו או קרובו לא יספרו הלאה כדי לא להכפיש על מיודעם.
הלכות לשון הרע, כלל ב, סעיף ו
ודווקא באותה העיר מותר לספר אם שמע בפני שלושה, אבל לא בעיר אחרת.
קטע מספר שמירת הלשון
שער התורה פרק י' "אדם בלי תורה כדג בלי מים" (4)
ובפרט בזמנינו, שרואים שהנערים הפורשים מהתורה, נעשה אצלם הפקר גם איסור שבת ושאר איסורין. לכן וודאי חיוב גדול על כל אב להחזיק בניו בתורה, ולהרגילם במצוות. כמו שכתוב "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה". ויהיה שכרו הרבה יותר מדורות קודמים, כיון שהנסיון גדול וקשה יותר. כמו שמובא באבות דרבי נתן "מאה פעמים בצער, מפעם אחת שלא בצער". דהיינו שמקבלים פי 100 שכר כשזה יותר קשה מאשר כשזה לא קשה. ונאמר (יחזקאל מ"ד ט"ו) "והכהנים הלויים בני צדוק אשר שמרו את משמרת ה' בתעות בני ישראל מעלי, המה יקרבו עלי לשרתני". שה' מצווה שהכהנים ששירתו גם בתקופה שבני ישראל פרשו מהמצוות והיה קשה, דווקא הם ימשיכו לשרת במשכן.
היוצא מכל פרקים אלו שכל אחד יחזק את כוח הדיבור שלו בקדושת התורה, ובזכות זה נזכה במהרה לביאת הגואל במהרה בימינו אמן.