הלכות לשון הרע, כלל י', סעיף ב'

א. שיראה את הדבר בעצמו ולא על ידי שמיעה מאחרים, אלא אם כן התברר לו שזה אמת.
ב. שייזהר מאוד שלא יחליט מייד בדעתו לגזל ועושק. ויתבונן היטב אם זה בכלל גזל או עושק.
ג. שיוכיח מתחילה את החוטא בלשון רכה.
ד. שלא יגדיל את העוולה יותר ממה שהיא.
ה. שיכווין לתועלת, ולא כדי להנות מהפגם שנותן בחבירו, ולא מפני שנאה שיש לו עליו מפעם.
ו. אם הוא יכול לסבב את התועלת בעצה אחרת בלי לספר עליו לשון הרע, אסור לספר.
ז. שלא יסובב על המזיק יותר היזק ממה שהיה נגרם אילו הועד על המעשה שעשה בבית דין.