ציורים, סעיף ח’

אבל אם הוא מכיר לפי העניין שהמחותן מרמה לחתן בעניין הנדוניא או המזונות, מאוד צריך להתיישב בדבר לפני שמספר לחתן. כי צריך לזה כמה פרטים:
א. שיתבונן היטב שמרמהו באמת. שיכיר בעצמו את טבעו הרע שלא משלם, או את גודל עניותו, או ששמע ממנו בעצמו שאינו מתכוין לקיים הבטחתו.
ב. צריך לדעת בבירור, שאם החתן היה יודע מזה, לא היה מתרצה לשידוך. כי פעמים רבות החתן רק רוצה להוציא מהמחותן את מה שיש, אבל אינו תלוי בזה עיקר השידוך. ובאופן כזה וודאי לא שייך ההיתר לספר לו. (אלא אם כן דבריו יהיו תועלת לחתן להוציא ערבות מהמחותן על התחייבותיו).
ג. שמצד החתן לא תהיה רמיה. כי אם גם החתן מרמה, יצא זה בזה ופשוט שאסור לגלות לו.
ומלבד פרטים אלו, צריך את שאר הפרטים הרגילים. לכן אין למהר לגלות כי אם אחר שיתבונן בזה היטב, שנשלמו כל הפרטים.